תכנון בית לארכיטקט הוא אתגר :
כיצד ממקדים עולם שלם של ערכים, סגנונות והשראות – לביתו של ארכיטקט .
תכנון הבית הגדיר מטרה ברורה – ניצול מרחבי הנוף הטבעי הסובבים את הבית תוך שמירה על פרטיות מקסימלית של בני המשפחה .
עבודת התכנון נעשתה בשיטה של שכבות , לפיה הבית אטום למחצה כלפי הרחוב ופתוח לחלוטין כלפי מרחבי הנוף הנגלים מאחור . כך, פרטיות בני הבית נשמרת כלפי הרחוב בעוד שהמשאב הנופי נגיש וחשוף לעיני כל.
הבית חולק לשלושה אזורים מרכזיים : מרחב "ציבורי" , מתחם הורים ומתחם ילדים .
חלוקת האזורים מתבטאת הן מבחינה פונקציונלית בתכנון הפנים וכן בתכנון החזיתות כלפי הרחוב .
המרחב הציבורי מפריד לחלוטין בין מתחם הילדים ומתחם ההורים , וכך נוצרת גיאומטריה מלבנית רחבה שמאפשרת קשר עין רציף אל הנוף.
חומרי הגמר שנבחרו, טיח לבן ועץ, נבחרו מתוך רצון לשמור על אסתטיקה נצחית, פשוטה ואלגנטית.
