סיפור על משפחה בת 7 נפשות המבקשת לחזור אל השורשים לאחר גלות עירונית ממושכת.
המשפחה ביקשה לשמור על הצביון הכפרי של הקיבוץ אליו עוברים אך יחד עם זאת התקשו לוותר על המטען העירוני עמו מגיעים לקיבוץ.
העיצוב התלת ממדי סבב סביב שילוב שפת גגות הרעפים האופיינית לקיבוץ לעומת שפת גגות הבטון האופקית העירונית.
חיבורי הגיאומטריה יוצרים מפגשים מרתקים בין מסות ונותנים פרשנות חדשה ועדכנית לצורת ההתיישבות הקיבוצית החדשה.
הגבהת גג הרעפים ביחס למישור גגות הבטון מאפשרת הכנסת אור טבעי לחללים הציבוריים בכל שעות היממה וכך גם מתעצם הקשר בין פנים לחוץ.
חומרי הגמר: טיח בהיר, אבן ופלדה.